מידת ה"נשימה" של חומרי בניה שונים תלויה בשלושה מאפיינים של החומר – פרמאביליות לאדי מים, היגרוסקופיות וקפילריות, ויש לבחון את שלושת הגורמים האלה כאשר משווים בין יכולת וויסות לחות של חומרים שונים.

פרמאביליות לאדי מים – µ [MNs\gm]

פרמאביליות היא המידה בה חומר מתנגד למעבר אדי מים דרכו. ככל שהערך נמוך יותר, כך החומר "נושם" יותר ומווסת לחות.

 

השוואה בין חומרים שונים:

אוויר (זו בעצם הנשימה הטובה ביותר): 1

בידוד המפ: <2

לוחות סיבי עץ: 5

המפקריט: 5

טיח אדמה: 8

טיח סיד: 9

לוחות גבס: 12

לוח Fermacell: 13

טיח צמנטי: עד 40

לוח OSB: 100

קלקר: 150

טיח אקרילי: עד 1000

 

מקור: May, N. (2005) , עמ' 4

 

 

 

היגרוסקופיות

היגרוסקופיות היא המידה בה חומר מסוגל לספוח אדי לחות מן האוויר הסמוך ולשחררם אליו עם השינויים בלחות היחסית בחלל ובטמפרטורה. כמו לגבי פרמאביליות, ההיגרוסקופיות תלויה בעיקר במבנה החומר וככל שהחומר נקבובי יותר כן תגדל היכולת ההיגרוסקופית שלו. אין מדד מסוים למידת היגרוסקופיות אך ישנם ממצאים מחקריים המאפשרים להשוות יכולות היגרוסקופיות של חומרי בניה שונים.

התמודדות חומרי בניה עם "שוק" של לחות:

       

minke l minke r

מקור: Minke, G. (2006)

 

קפילריות – W [kg/m2h]

קפילריות מתייחסת ליכולת של חומר לספוח או לשחרר מים במצב צבירה נוזלי. קפילריות חשובה ליכולת היבוש של חומר כאשר חודרים אליו מים ומסייעת גם למניעת עיבוי מים בתוך הקיר לשמירה על קיר יבש ובריא.

minke t

אם נשווה, למשל, בין בידוד צמר סלעים לבין בידוד טבעי מהמפ או מסיבי עץ:

minke t2

מידת הפרמאביליות לאדי מים שלהם דומה (נתוני יצרן מראים על µ=2 עבור בידוד המפ) אך ההיגרוסקופיות והקפילריות של חומרי הבידוד הטבעי גבוהה הרבה יותר. לכן אם קלקר יחשף לרטיבות – הוא ישאר רטוב.

 

 

כתיבה:

טניה גורליק

קבוצת בוץ